בחורה שאני מכיר בשם מיה בן ארי, שמקדמת יוזמות חברתיות עם המון רצון טוב, מנסה כרגע להרים הצעת חוק בנושא ספאם וטלמרקטינג. הרעיון הוא להביא לישראל את חוק ה Do-Not-Call directory של רשות התקשורת הלאומית של ארה”ב (ה-FCC ) שמאפשר לאנשים להירשם במאגר לאומי של מספרי טלפון אליהם אסור לעשות טלמרקטינג. החוק יעזור לכולנו ליהנות מקצת יותר שקט, וקצת פחות קרינה, ולכאורה הוא אמור להיות בקונצנזוס. הרי מי יכול להיות נגד?
מסתבר שיש כאלו – פניתי (וגם מיה פנתה) לכמה חברי כנסת, ושמעתי טענות לפיהן החוק ייפגע בפרנסתם של אנשים רבים העוסקים בטלמרקטינג. אז עשיתי קצת מחקר בנושא: אחרי הכל עבדתי הרבה שנים בניהול טלמרקטינג כסטודנט, וגם היום אני מייעץ לחברות בתחום. בדקתי גם את השפעת החוק באמריקה, וגם את תחום הטלמרקטינג בארץ .
על הטלמרקטינג בישראל
מה שחשוב להבין הוא שהשחקנים הגדולים בתחום כבר עשו את המעבר משיחות ‘קרות’ שהן פחות רווחיות ומחייבות מספר רב של שיחות לכל סגירה. במקום זאת היום רוב החברות פועלות בעזרת ‘לידים’, כלומר פרטים של אנשים שיש סיבה טובה לפנות אליהם – למשל מפני שהם נרשמו באתר, השתתפו בכנס בתחום או מנויים למגזין רלוונטי. אמנם השגת לידים עולה כסף אבל אחוזי הסגירה של לידים גבוהים יותר והפעילות לא מייצרת את האנרגיות השליליות כלפי האירגון שנוצרות מ- Cold Calls כמו זו שהניעה את מאיה.
השפעת החוק בארה”ב
מה שקרה בארצות הברית בעקבות החוק, הוא שהכמות הגלובלית של שיחות טלמרקטינג יוצאות אמנם ירדה באופן משמעותי, אבל היקף המועסקים ירד באופן שולי והיקף המכירות לא ירד כמעט בכלל – לפי דעתי זו ההגדרה של win-win. הסיבה היא שהחברות פשוט השקיעו הרבה יותר מאמץ בלהשיג רשימות ‘לידים’ חוקיות. הן התחילו לחלק מתנות למי שנרשם בכנסים, הגדילו את הפירסום באינטרנט שמייצר פניות או יצרו שיתופי פעולה עם גופים בעלי בסיס לקוחות נרחב כמו מגזינים או חברות כרטיס אשראי.
מסקנות לגבי ישראל
לפיכך, מה שאני חושב שיקרה בישראל הוא שהגופים ה’כבדים’ בתחום – חברות הביטוח, קופות החולים, המכללות וכתבי העת – לא ייפגעו כמעט בכלל, גם אם הם ייצטרכו להעביר תקציבים משיחות קרות לגיוס לידים. מי שכן ייפגע הם החאפרים שעדיין עובדים בשיטה של תלישת דפים מספר טלפונים ומסירתם לטלפנים (ועדיין יש כאלו, תתפלא),ואותם גופים שאף אחד לא רוצה שייפנו אליו כמו חברות יחידות הנופש. להערכתי הפוליטית, אותם חאפרים לא יישלחו שתדלנים לישיבות הוועדה בכנסת. בסך הכל נראה לי שההשפעה של החוק על המשק והתעסוקה תהיה זניחה, במיוחד בהשוואה לתועלת הגדולה עבור האזרחים והמצביעים בכך שהם יוכלו סוף סוף לאכול את ארוחת הערב המשפחתית בשקט…
אז ת’כלס
מי שרוצה לעזור מוזמן להעביר את הלינק הזה הלאה לחבריו, במיוחד אם בין חבריו נמנה ח”כ כלשהו או מישהו במשרד המשפטים/תקשורת. אפשר גם ליצור קשר עם גיא יריב או עם מיה בן ארי
