אין דבר יותר מעצבן בקניון מאשר צפיפות, ואין דרך יותר מעצבנת להפוך קניון לצפוף מאשר להשכיר כל כך הרבה דוכנים שכבר אין מקום לעבור.
דוכנים בקניון הם כנראה דבר רווחי – עובדה שכמעט כל הקניונים עושים אותם. קראתי פעם שהציעו לרשת שעונים לעבור מדוכן באמצע הקניון לחנות גדולה יותר ומרכזית יותר (וכמובן מכובדת בהרבה) והם סירבו. כי כשאתה באמצע הקניון אי אפשר לא להיתקל בכך – אתה פשוט תקוע לאנשים בפרצוף. וכאן מתחילה הבעיה – כי לפעמים מרוב גרידיות הקניון דוחף כל כך הרבה דוכנים, כל כך גדולים, שנעשה קשה לעבור, במיוחד עם עגלת תינוק.
הנה דוגמה: קניון ארנה בהרצליה ניסה למתג את עצמו כקניון יוקרתי ומיוחד. נכון, כמעט כל קניון מנסה למתג את עצמו כיוקרתי ומיוחד, אבל לארנה היו יומרות יותר גבוהות מהאחרים: עצם זה שהוא בהרצליה, ועוד פיתוח, ועוד במרינה כבר אמורים לעשות אותו יוקרתי. ובהתחשב בזה שהוא תקוע באמצע שום מקום ואנשים שמגיעים אליו צריכים להגיע במיוחד זה כבר סיבות להיות יותר יוקרתי ומגניב.
אבל כשמנסים לשלב יוקרתי עם שוק אוכל נוצר בלגן מביך. כי השוק אוכל לא יודע איך להתנהג, והקניון לא תכנן את השטח שלו לשוק אוכל, וכך השוק תופס את כל השדרה הראשית ואם יש לך עגלה של תינוק נתקעת.
