יש מלונות גרועים, ויש ‘בוטיק הרובע’ בירושלים, שהוא גרוע בליגה ייחודית משלו.
נתחיל מהסוף: היחס היה כל כך גרוע שמצאנו את עצמנו נעולים שעות מחוץ ללובי, באמצע הלילה, בקור כלבים כשאף אחד לא עונה לטלפונים כדי להכניס אותנו לחדר. כזה דבר עוד לא שמעתם, נכון?
ועל טלפן מהקבלה שמסרב לתת הוראות הגעה אבל רוצה להזמין ‘בחורות’ לחדר שלנו במחיר אטרקטיבי? על זה שמעתם?
אז זה התחיל בכמה המקום לא נגיש, והסימון שלו במפות בעייתי. זה לא רק אני, אלא כבר כמה ביקורות ב-google maps כתבו, שהמיקומים שלהם בכל שירותי הניווט (ווייז, מוביט, מפאס, אפל-מפס וכד’) שגויים. גם אנשים ותיקים ברובע, וגם מנוסים בניווט לא הצליחו למצוא את המקום.
ומכיוון שאמצע הלילה, וקור כלבים בחוץ, אז מתקשרים ומבקשים הוראות?
מסתבר שהמספר שמתפרסם בבוקינג.קום (ושממנו מגיע האישור הרשמה) מגיע לאיזה ערבי שבקושי מדבר עברית (או אנגלית) ולא מוכן להסביר איך להגיע. הוא כן ניסה להציע לי ‘בחורות בזול’, והתעקש על זה כמה פעמים.
אוקיי, חשבנו, בטח פאשלמה מקומית. ננסה מספר אחר. חיפשנו עוד טלפונים שלהם. הגענו לעוד סלולרי, הפעם הוא של עובד לשעבר שעזב, והתעצבן שמציקים לו באמצע הלילה כל לילה. מסתבר שהוא עזב אותם כבר לפני חודשים והם לא טרחו לעדכן.
טלפונים אחרים אין. אז מנסים להיעזר בעוברים ובשבים (כבר אחרי חצות, אז אין המון כאלו) ואחרי שעה הליכה בכל הרובע מצאנו את השילוט למלון. זה היה דף A4 מודבק על דלת של בית עם סלוטייפ. אבל לפחות הצלחנו ברבע לאחת בלילה למצוא את המלון.
הדלת היתה נעולה. היו עליה שני מספרי טלפון להתקשר. אחד מהם של ההוא שמציע בחורות, והשני חדש. בשניהם לא היתה תשובה. צלצול בפעמון לא הביא אף אחד. דפיקות על הדלת לא עזרו, למרות שכנראה היה מישהו בפנים. גם צעקות, נקישות, צרחות, יללות ותחינות לא עזרו.
באחת וחצי בלילה, אחרי יותר משעתיים של חיפושים וכמעט שעה המתנה בחוץ, כמו כלבים, התייאשנו והזמנו מלון אחר. לפי הביקורות על המלון זו לא הפעם הראשונה שזה קורה להם.
ציפינו לקבל למחרת שיחת התנצלות מהמלון. פחחח…
בקיצור, אל תתקרבו למלון הזה (והאמת? סביר שגם אם תנסו לא תצליחו להתקרב)
