למדתי שנתיים תרפיה באמנות במכללת וירצברג. השקעתי, הגעתי, למדתי גם קורסים מעניינים ביצירה וגם קורסים דביליים בטיפול (שהייתי אמורה לקבל פטור, בגלל תואר בפיסוכלוגיה, אבל הם רצו שאשלם עליהם) שילמתי על חומרים כל השנה, עשיתי עבודות פיסול יפות, אחד מהן נשברה או אבדה , ולא נמצאה כמה חודשי חיפוש, הודעות רבות היו ביני למורה שהייתה אחראית עליהן, שבסופו של דבר הן היו רק הבטחות שווא.
שיחה עם המנהלת סיפקה רק הבטחות שווא. זה עד כדי כך מסובך לתת חומר חדש והזדמנות שוב ליצור ולתת את החימר לתנור 2 פעמים. שמגיעות לי. טוב פרשתי מהעניין. לאחר חצי שנה שוב ניסיתי (אם כבר אני שם באה שעתיים הלוך בבוקר לקורס אחרון ב”ה שם) שיתנו לי את חומר חזרה שקניתי אז בזמנו חבילה , כדי ליצור את הכד מחדש…
בכל אופן מפה לשם התשובה אחרי מייל ארוך ומפורט על העיקרון, הייתה תשובה משהו בסגנון של – צרי קשר שוב עם המנהלת, ולא באמת נתנה סוף סוף מענה ופתרון. . המייל נשלח אחראי של המכללה אחראי על הכול בדיוק כמו אחותו המנהלת. רק הוא זה שמשכנע ומוציא את הכסף בפועל. גם אחותו המנהלת מוכרת את המכללה והקורסים בכל שיחה שמנהלים אתה , לא מפסיקה לחרוש על הכסף של הסטודנטים ולהוציא מהם את המיץ.
ויש עוד ככ הרבה הרבה הרבה על מה להגיב ולתת עליהם ביקורות …
