קצת קשה להאמין, אבל בבנק הפועלים אי אפשר להתקשר לפקיד בסניף. אין כזה דבר. אתה צריך להתקשר למוקד הארצי, לנווט בין הנתב הקולי המעצבן שלהם עד שאתה מגיע לבן אדם חי, ואז אתה צריך לבקש הפקיד בבנק ייתקשר אליך. מתישהו בשעתיים הקרובות זה ייקרה, אבל אם במקרה היית בממתינה אתה צריך להתחיל את כל התהליך מהתחלה. ואם בסוף השיחה נזכרת בעוד משהו אתה גם צריך להתחיל מהתחלה. ואם אתה סטודנט שנמצא כל היום בהרצאות ויש לך רק רבע שעה הפסקה בין שיעור לשיעור, אז אל תעבוד עם הבנק בטלפון. הייתם מאמינים?

לאנשים שעובדים עם בנקים אחרים זה מובן מאליו: אם יש בעיה או בירור בבנק אפשר להתקשר לסניף ולהסדיר את הדברים מול פקיד שמכיר אותך (ולשלם על זה טונה ריבית, אבל זה סיפור אחר). בנק הפועלים מסרב לאפשר את השירות המאד פשוט הזה, ומתעקש למרר לך את החיים כדי שבמקום לעבוד עם הסניף תעדיף לעבוד עם המוקד הטלפוני שלהם.
עכשיו, אני לא נגד הרעיון של מוקד טלפוני (למרות שיש כאן באתר רשימה יפה של מוקדים בלתי נסבלים אבל המוקד הוא פתרון מאד שיטחי לבעיות – הם יכולים לתת מידע, אבל לא לקבל החלטות. מכיוון שאני יודע לקבל מידע באינטרנט, אני כמעט אף פעם לא צריך את המוקד שלהם. כאשר אני צריך לדבר עם הבנק אני כמעט תמיד צריך את הסניף, והסניף שלי מספיק רחוק כדי שאני לא אוכל להגיע אליו פיזית (אבל גם אם הוא היה כאן בעיר עדיין אני לא רוצה לרוץ על כל דבר קטן). וכאן המדיניות הפסיכית של הבנק משגעת אותי – אין אצלם אפשרות להתקשר לסניף. אין מספר לשיחות נכנסות, וכל פעם שאתה מתקשר למספר של הסניף שמופיע בדפי זהב אתה מגיע ישירות למוקד הארצי.

הדרך היחידה לדבר עם הפקיד בבנק היא לבקש מהמוקד הארצי לבקש מהפקיד להתקשר אליך. זה מעצבן כמו שזה נשמע.
הרי צריך להתקשר על חשבונך לבנק ולעבור על חשבונך את כל הנתב הקולי. ליתר ביטחון הם דורשים גם אמצעי זיהוי שמחייבים אותך לעוד כמה עשרות הקשות ובזבוז זמן. ליתר בטחון, כדי ממש לעצבן אותך, אין אפילו אפשרות מהירה בנתב הקולי לבקש שיחה חוזרת מהסניף. בסוף כשאתה מגיע לנציג שירות אתה צריך לבקש שיחה מהסניף, ואז הוא חוזר כמו תוכי על מה שביקשת (הם כנראה מקליטים את זה ועורכי הדין שלהם מכריחים אותם) ואז אתה מחכה. החלק של הלחכות הוא הכי מעצבן, אבל גם החמש דקות לבלות בנתב הקולי יכולות לשגע אותך בפעם החמישית שאתה צריך אותם באותו יום.

כאשר סוף סוף מגיעה השיחה (לפעמים אחרי רבע שעה, לפעמים אחרי שעתיים) היא תמיד מגיעה ממספר חסום. אז נכון שאני לא משתגע על אנשים שלא עונים לשיחות מחסום אבל לכל אחד מאיתנו קורה לפעמים (למשל באמצע הרצאה או פגישה חשובה או שיחת ‘יחסינו לאן’ עם הבת-זוג) שהוא חייב לסנן שיחות. ואז אתה בבעיה – האם לסנן את הלא-מזדהים ולפספס את צילה מהבנק (ולהצטרך להתחיל הכל מחדש) או לבקש סליחה מהנוכחים, לצאת מהפגישה ולענות ליוסי ממעריב שרוצה לדעת אם תרצה לעשות מנוי על העיתון שלו.
בקיצור, אני את החשבון בבנק הפועלים החלטתי לייבש ולהשאיר רק את תוכנית החיסכון. במקום זה פתחתי חשבון בבינלאומי הראשון ואחרי ארבע שנים של עבודה אתם עדיין אין לי אפילו סיפור אחד עליהם לתרום לאתר כאן.

 

ובנושא אחר לגמרי, אם אתה מעוניין ללמוד ולדעת איך להתגבר על פחד קהל, אפשר לעשות את זה.