דוכנים בקניון הם כנראה דבר רווחי – עובדה שכמעט כל הקניונים עושים אותם. קראתי פעם שהציעו לרשת שעונים לעבור מדוכן באמצע הקניון לחנות גדולה יותר ומרכזית יותר (וכמובן מכובדת בהרבה) והם סירבו. כי כשאתה באמצע הקניון אי אפשר לא להיתקל בכך – אתה פשוט תקוע לאנשים בפרצוף. וכאן מתחילה הבעיה – כי לפעמים מרוב גרידיות הקניון דוחף כל כך הרבה דוכנים, כל כך גדולים, שנעשה קשה לעבור, במיוחד עם עגלת תינוק.
מכירים מאבטחים ‘אינטימיים’?
מכירים את כל המאבטחים האלו שדוחפים ידיים, ממשמשים אותך אם צריך או לא?
הלב של הטיעון הוא שכאשר רוב הקניונים בארץ שייכים לשתי משפחות (משפחת עזריאלי ומשפחת עופר) אז אפילו גופים עוצמתיים וחזקים כמו קסטרו, שופרסל ואפילו אפל – חייבים לחיות עם מה שיש.
בכניסה לקניון רמת אביב יש המון פעמים חבדניקים וברסלבים שמציקים לעוברים ושבים. מבקשים מהם לשים תפילין או להדליק נרות, או כל מיני מצוות וודו אחרות (שמתם לב שהם אף פעם לא מבקשים ממך לקיים מצווה שיש לה ערך של ממש? נגיד מצוות צער בעלי חיים או מצוות לשון הרע?). זה מעצבן, בעיקר עם אתה סוחב […]
אף אחד לא הולך לקניון איילון בשביל ארוחות גורמה. יש משהו בקניונים בכלל ובקניון איילון בפרט שגורם לחוויית האוכל שם להיות המונית וזולה – אולי זה החוסר-טבעיות או שזה ההמונים הצועקים, אבל איכשהו תמיד מרגיש לי שמקדונלדס זה בערך As good as it gets.
כולנו כבר יודעים שהגלאי מתכות לא מצריך מגע עם הגוף שלך. למעשה, הוא אפילו עובד טוב יותר אם יש לו קו ראיה חופשי. אבל כאשר אתה ממהר ומנסה להיכנס אז הם דווקא יעבירו עליך את הגלאי המגעיל שלהם במגע אישי וקרוב.